#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח. 1 עבד שברח מבית האסורים האם יצא לחרות והאם רבו כותב לו גט שיחרור?	"ר' שמן בר אבא בשם ר' יוחנן אמר יצא לחרות וכופין את רבו לכתוב לו גט שחרור. לאביי יש להוקים לאחר יאוש, לרבא אף שר&quot;י פסק כרשב&quot;ג שישתעבד וטעמו של רשב&quot;ג שמא יפיל עצמו לגייסות בורח שאני שאם מסכן עצמו לברוח ודאי לא יפיל עצמו לגייסות.<p dir=""rtl"">לשמואל אין צריך גט שחרור שסובר המפקיר עבדו יצא לחרות ואינו צריך גט שחרור שנאמר &quot;וכל עבד איש מקנת כסף&quot; עבד איש הינו שיש לרבו רשות עליו.</p>"	גיטין לח.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח: 1 האם מותר לשחרר עבדו, ומה הדין במקום איסורא ומצוה?	"לר&quot;א ור&quot;ע המשחרר עבדו עובר בעשה שנאמר לעולם בהם תעבודו, אבל ר' ישמעאל דרש את זה לרשות. <p dir=""rtl"">אף לר&quot;א ור&quot;ע במקום איסורא מותר וכופין לשחרר, לכן בשפחה שעושים בה איסור לרבינא כופים את רבה לשחררה, אבל אביי סבר כיון דאפשר ליחד לה עבד אסור לשחררה, מה שאין כן בחצי שפחה וחצי בת חורין שאין את מי ליחד לה מותר וכופין לשחררה.</p><p dir=""rtl"">וכן במקום מצוה [בברכות איתא דרבים] מותר, לכן ר&quot;א שחרר עבדו להשלימו לעשרה.</p>"	גיטין לח:		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח: 2 בגלל אלו ג' דברים בעלי בתים יורדים מנכסיהן?	אמר רבה משום דמפקי עבדייהו לחירותא ודסיירי נכסייהו בשבתא ודקבעי סעודתייהו בשבתא בעידן בי מדרשא, דא&quot;ר חייא בר אבא א&quot;ר יוחנן שתי משפחות היו בירושלים אחת קבעה סעודתא בשבתא ואחת קבעה סעודתא בערב שבת ושתיהן נעקרו.	גיטין לח:		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח: 3 המקדיש עבדו מה דינו ומדוע?	"אם אמר מפורש לדמיו ודאי שחל.<p dir=""rtl"">רבה אמר רב: אמר בסתם יצא לחרות, כיון דגופו לא קדיש לדמיו לא קאמר להוי עם קדוש כאמר. רבה בשם רב אמר רב יוסף אמר בשם רב: שרק מפקיר עבדו יצא לחרות אבל מקדיש לדמי קאמר וכן איתא בברייתא, ולרבה רב תנא ופליג וכן מודה הוא דלר&quot;מ שסובר שאין אדם מוציא דבריו לבטלה הוי קדוש לדמיו.</p>"	גיטין לח:		ד'
